@איתי – זה לא נכון שביבי פחות שקרן מפוליטיקאים אחרים. הוא בהחלט יותר שקרן – ויתרה מזאת, בדברים הזויים לגמרי שאפשר לדעת עליהם שהוא משקר. אני לא קלינאי, אבל יש לו איזו בעיה בסיפור הזה.
ראה ערך ה"כלניות" הבריטיות בירושלים, גנדי השר בממשלתו, פגישתו הראשונה עם שרון וברק, יום מותו של מנחם דיגלי, דיווחים על מבצע יונתן, ועוד ועוד.
אני לא יודע אם הוא אפילו בעצמו מאמין לשקרים שלו, זה נראה לי הזוי לגמרי, אבל האיש כנראה לא יודע להפסיק.

זה לא נראה לך מוזר שהאיש מספר כל מיני סיפורים פנטסטיים על עצמו בהם הוא הגיבור? זה נראה לך התנהגות סבירה למנהיג?

אני לא אוהב את העברת הדיון לגבי ביבי או כל פוליטיקאי אחר לפסים של אישיות. כאשר מדגישים את האישיות נותנים כוח ליועצי תדמית מטומטמים שאומרים לציפי לרקוד על שולחנות ולעמיר פרץ ללמוד רוסית.

האם ביבי שקרן? לא יותר מרוב הפוליטיקאים, אולי אפילו פחות.
כשביבי רצה הפרטה הוא אמר את זה בגלוי. לא כמו בוז'י המפריט במחשכים הרצוג או פואד "הפרטה על גופתי" שתקע סכין בעובדי חח"י שנתנו לו מקום 8 בפריימריס 2005
(מעניין למה צריך שיריון).

זה שהתקשורת נטפלת לשקרים קטנים שלו רק מעיד על זה שהוא (בדיוק כמו עמיר פרץ משמאל) לא "משלנו" – חבורת פוליטיקאים-בובות כמו פרס אולמרט ברק ולבני שיש להם בגדים של מנהיגים ונאומים של מנהיגים אך בפועל הם עושי דברם של בעלי ההון.

כאדם שהיה גם ראש ממשלה וגם שר אוצר ביבי צריך להישפט על מעשיו. השיפוט הזה הוא כמובן מוטה דעה. לכן שטרסלר לדוגמה ידון אותו לכף זכות בצד הכלכלי ולכף חובה בצד המדיני, בעוד אני חושב שהוא אסון גם בזה וגם בזה.

ביבי מסוכן לא כי הוא מטורף אלא כי הוא שפוי. יש לו משנה סדורה וכוח פוליטי כדי לבצע אותה.

האתגר שלנו הוא לפקוח את עיני (רוב) מצביעיו הפוטנציאליים בטרם ידפוק אותם בפעם השניה. ואם לא נצליח – לפחות נוכל להתנחם כשמר אובאמה יכריח אותו להחזיר את השטחים (והוא יעשה את זה כמו כלבלב בדיוק כמו בפעם הקודמת).

לדניאל בלוך
למרות שאני מסכימה שלא יאה לפרסם שיחות פרטיות,
זה לא היה המקרה, כי-
הבאתי בדברי את הכותרת ללא תוספת פירוט, שאותה אכן לא מצאתי לנכון לפרסם.
דן מרידור יודע בדיוק מה אמר ולמה התכוון.
הוא לא הסתיר בדבריו שאני לא בדיוק האדם הראשון לשמוע ממנו את הדברים.
מדובר במידע על נושא שאיננו עניין פרטי, אלא נושא שנופל בתחום, זכות הציבור לדעת.
הבעיה היתה ועודנה-האקדח המעשן, לכן נזהרו בשעתו עיתונאים, והסתפקו ברמזים, לא מעט מהם הגיעו גם ממרידור.
לטעמי זו היתה זהירות יתר,
ועל כך אפשר כמובן להתווכח.

לאחר שהסכמת עימי בדברים הקודמים, אולי תסכימי גם לדברים הבאים.
איני זוכר פוליטיקאי שפרש – מתוך בחירה "חופשית" או משום שהופרש ע"י המנהיגות המפלגתית או ע"י כשלון תפקודי כזה או אחר, שלא היה לו מה לומר על המנהיגות, על הסדרים במפלגה, על תהליכי קבה"ח על יחסים אישיים ועל סטיה מהעקרונות שעליהם נבחר. אז גם מרידור הישר באדם אינו חף מכשלים אלה. לכל אחד סיגנונו האישי, הטמפרמנט והתרבות עליה חונך ואלה מגבירים או מרככים במידה כזו או אחרת את דבריו.
ביבי כאדם אינו מושלם. מעולם לא הואשם בכך. האם דעתו של מרידור אז או עכשיו היא אבן הבוחן או אמת המידה שעל פיה יש לבחון את אופיו, כישוריו יכולותיו או תכונותיו של ביבי – איני משוכנע. מצאתי בעמדותיו של מרידור ובהתנהלותו, בתקופות ובנושאים שונים, לא מעט מקרים של סימני שאלה רציניים באשר להתאמתו לתפקידים של מנהיגות לאומית. האיש משכיל, נבון, תרבותי, רהוט דיבור ועוד – אז מה?! מה מכל אלה עושה דווקא אותו למנהיג לאומי או לשופט-על למנהיגים לאומיים? ובכל זאת הוא היה מועמד והוא חוזר להיות מועמד; האם הדבר מעיד משהו על כושר השיפוט וההערכה העצמית שלו?
נדמה לי שהאופן בו מיצב נתניהו, אחרי כשלונו הגדול ב- 99, את מקומו מחדש בראשות הליכוד (חרף השגיאה החמורה שלו כאשר ויתר לשרון על כס המנהיגות…), מול המקום הפוליטי אליו נדחק מרידור בשנים האחרונות – מעידים, אמפירית, על כושרם היחסי.
גם במקרה של מרידור, אדם אינו נתפס בכעסו ו/או בצערו. חזרתו לליכוד עדיפה בעיני על תופעת הזליגות לקדימה מימין ומשמאל. לפחות יש בו גרעין חיובי של זיקה לדברים שהאמין בהם, גם אם עמדותיו הריאל-פוליטיות השתנו. יתכן גם שהשתנו פעם נוספת, ושינוי זה מביא אותו חזרה לליכוד… .
לכן, שאלתך אליו נראית לי קנטרנית או מנגחת ללא צורך, משום שכמעט כל הכוכבים הפוליטיים המשייטים בשמינו בימים אלה הם או "ננסים לבנים" או "חורים שחורים", ואליבא דמרידור, עפ"י התנהלותו, ביבי הוא עדיין הרע במיעוטו.

עדיין האתיקה שלי אומרת שמה שנאמר בשיחה פרטית בין שני אנשים איננו נושא לפרסום פומבי. אולי הדברים נאמרו בעידנא דריתחא. או מכל סיבה אחרת. אם יש עוד אנשים ששמעו זאת ממנו – שיקומו.

לרפי, לצערי עלי להסכים איתך.
לדניאל בלוך- אני מציינת במפורש, שהדברים נאמרו בנסיעה שנסעתי עם מרידור.
אני מציינת במפורש ששאלתי אותו מדוע אינו חולק את המידע עם הציבור, ואני מציינת במפורש את תשובתו לשאלה זו.
בשעתו התשובה שנתן נראתה לי סבירה, למרות שחשבתי אז וחושבת היום שאין להסתיר דברים כאלה מן הציבור, וגם אמרתי לו את דעתי זו.
עכשיו, כשמרידור חוזר ל"חיקו" של נתניהו, הוא חייב הסבר.
ובעיקרון-כל תקופת כהונתו של נתניהו הוציאו העיתונאים רמזים, ורמזים בלבד על מה שידעו, וזו היתה ועדיין בעיני שערוריה.
לא מדובר על התנהלות רשלנית או שלומיאלית. לא מדובר על שקרים מהסוג שנפוץ בין פוליטיקאים.
העיתונאים והפוליטיקאים שהיו חשופים לנתניהו, הכירו היטב את גן החיות הפוליטי והבינו שבמקרה של נתניהו מדובר במשהו אחר.

אינני חושב שזה הוגן לפרסם ברבים שיחה פרטית בין שני אנשים שלא נועדה לפרסום.ואת יוצרת רושם מוטעה כאילו אמר את הדברים בפומבי.

בפוליטיקה כמו בפוליטיקה
אם לדן מרידור יש אינטרס לחזור לכנסת הרי שביבי הוא פתרון מצוין. בל נשכח שגם דן מרידור הוא בעצמו פוליטיקאי משופשף ( עם הרבה קילומטרז של פעילות פרלמנטרית וממסדית). זה הרע במיעוטו ואין כאן כל שחיתות או קשרי הון שלטון. בסך הכל אינטרס הדדי.

פניה "מעניינת" בהחלט. נדמה לי שהפונה עצמה שוכחת שאילו היו חברי מפלגתה נאמנים לביקורות שהשמיעו על מוסדותיהם, מפלגתם ומנהיגיהם, לרבות המנהיג הנוכחי, ניתן היה לכנס את המפלגה בשני תאי טלפון…