[...] יש לי סיפור עם הסאנצ'ו פאנצ'ו של ויסנר, דרור עזרא (כאן, כאן וכאן הם חלק מהדוגמאות), מס' 2 ברשימת [...]

נמרוד ברנע ? מי אתה בכלל מי מכיר אותך ומה עשית למען המדינה,
אני אזרח מהשורה ולא מיוחס כמוך אבל יודע אני את התשבה לתחלואי החברה
אנשים כמוך שיודעים רק לומר מה לא טוב ומה לא בסדר במקום לתת יד למאמץ הכל כך חשוב הזה של שמירה על הארץ הקטנטנה שלנו.
נכון תמיד יש משהו יותר טוב אבל בעיני עדיף משהו על לא כלום.
אולי אתם שם במרץ שבעבר הייתי אחד מחבריה יכולה ללמוד וגם אתה אישית איך לעשות יותר טוב ואיך ליצור סביבה חיובית
אז נסה שנית לכתוב בלי להעדיר את עצמך כי חשיבותך זמנית פה על כדור הארץ נסה להיות חיובי זה יעשה לך טוב גם בחיים האישיים.

איתי רום בגלובס סקר גם הוא את ההבדל בין "הירוקים" לפעילי סביבה אמיתיים: http://www.globes.co.il/news/docView.aspx?did=1000344100&fid=3221

[...] יום מתקיימות בחירות לכנסת, אתם הופכים להפתעת הבחירות (וכידוע לנו בכל מערכת בחירות יש אחת כזו), 'אור' בראשותך נכנסה עם חמישה מנדטים לכנסת [...]

[...] כניסת מפלגה סביבתית לכנסת לאפשרות ריאלית. בעקבות מאמר שפרסם כאן חבר מרצ וחבר "עבודה שחורה" נמרוד ברנע בנוגע [...]

הבהרה לדברי הקודמים, כמו שנאמר: "המביא דברים בשם אומרם מביא גאולה לעולם": את מה שזכרתי על מקום-מגוריו של פאר ויסנר סמכתי על מה שקראתי לפני זמן רב (יותר מ-6 שנים) במקומון: "עיתון "תל אביב" חושף
(2012.2002) – http://tam.co.il/20_12_2002/chdashot1.htm
"כנגד פאר ויסנר, חבר מועצת העיר תל אביב והעומד בראש רשימת הירוקים בבחירות לכנסת – הוגש כתב אישום בגין חריגות בנייה לכאורה, על פי כתב האישום, בווילה שהקים בקיסריה.
בהיותו חבר מועצת העיר תל אביב (מטעם סיעת הירוקים), מחויב ויסנר להתגורר בעיר. ואכן, לדבריו, במרבית הזמן הוא מתגורר בדירה ברחוב גליצנשטיין בתל אביב. בשנת 97' החל ויסנר לבנות את הווילה בקיסריה.
אתה חבר מועצה בתל אביב, ויש לך דירה בקיסריה. איך זה מסתדר? אתה גר שם ?
"אני גר בתל אביב, ילדי לומדים בתל אביב, אני כל השבוע נמצא בתל אביב וגם בשבתות אני נמצא בתל אביב. מדי פעם אני נוסע גם לקיסריה לנפוש. עבורי זה בית מפלט". סוף ציטוט. לא הצלחתי לודא איזה חלק מזמנו עושה ויסנר בתל-אביב ואיזה בקיסריה, ולכן – על בסיס הציטוט הזה, יתכן שהוא אכן חי ומתגורר בתל-אביב, ורק מוצא מפלט מדי פעם בקיסריה, ואני הגזמתי בקביעתי הקודמת על בסיס הזכרון מאותה כתבה.

מאז נכתב מאמרו של אורי זכי ונוספו התגובות כאן ובאתרים ובבלוגים אחרים, נבחרו מיטל להבי ותמי זנברג לעמוד בראש רשימת מרצ בבחירות הקרובות למועצת עיריית תל-אביב. על השתים אני יודע – מרחוק ומקריאה בלבד – שהן עצמן משוייכות ל'טרנד-הירוקים' השוטף את מחוזותינו. תמי, כך קראתי במקומון 'העיר', היא יו"ר ארגון 'אדם טבע ודין', מהמיליטנטים (וגם מהמקצועיים, היעילים והמצליחים) שבארגוני ה'ירוקים'. ונשאלה באחד המקומות השאלה, האם מוטב ל-2 ה'רשימות' – מרצ ו'הירוקים', בתל-אביב ובישראל כולה – לחבור יחד ולשתף פעולה (סינרגיה של 1+1 שתביא ביחד ל-3), או שמוטב להן להיות יריבות הנאבקות זו בזו, משום שב'משחק סכום אפס' תמיד עלייתו של שותף אחד באה על חשבון חלקו ו'פרוסתו' של השותף השני ב'עוגה'. באפשרות השניה נשאלת כמובן השאלה מי מאנשי 2 הרשימות חשים שרשימתם חזקה יותר, והיא אכן כזאת, ובעלת הסיכוי לפרוס לעצמה 'פרוסה' גדולה יותר מה'עוגה' (סך כל המצביעים) המשותפת ! אין ספק שהצבעת-המחאה לרשימת 'גיל' של הגימלאים בבחירות לכנסת הנוכחית (ורשימות 'אינסטנט' דומות בעבר – החל מד"ש וכלה ב'שנוי'), באה – לא ברור באיזה עוצמה ובחישוב של כמה מנדאטים – גם (אם כי לא רק) על חשבונה של מרצ. אם רשימת המחאה ה'טרנדית' (אופנתית)וקצרת תוחלת-החיים, כדברי אורי זכי, של 'הירוקים' תנגוס אף היא בכוחה של מרצ (ואני משער שבכוחן של עוד רשימות), מה עדיף – להעמיד בראש רשימת מרצ פעילים וסדר-יום 'ירוקים' (Me too) כמו שעשו 740 חברי סניף תל-אביב שהצביעו בפועל ב'פריימריס' המקומיים (מתוך כ-1000 בעלי זכות-הצבעה בלבד… סניף זעיר בעיר הגדולה, שקוטנו מבטא על דרך-השלילה את הקבוצה הגדולה והגדלה והולכת של מי שלא יצביעו כלל בבחירות הקרובות, מקומיות וארציות, כי נמאס, ואנחנו הרי בכלל לא משפיעים), או לחבור ולשתף פעולה עם ה'ירוקים' "בעלי" ה'טייטל'" הרשמי והידוע בציבור הזה (אני זוכר שפאר ויסנר הוא בכלל בעל וילה בקסריה, שבה הוא גר כנראה דרך-קבע, למרות שהוא רשום כתושב תל-אביב). דבקות בתכנים ובכישורי-המועמדים לעומת 'טקטיקות פוליטיות' שנויות במחלוקת אבל אולי מועילות.

http://ofakim.org.il/zope/home/he/1188811044/1190300926

מאמר בנושא, כמו כן דיון מעניין המתפתח כאן:

http://cafe.themarker.com/view.php?t=446592

אורי זכי יו"ר צעירי מרצ פרסם באתר 'NRG ב-8.4.2008 ובקובץ העדכונים המקוון של מרצ מאמר בשם: "מפלגת אינסטנט" – http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/719/592.html#comm -
שבו שרטט קווים למפלגות שקמות 'בין-לילה' ומתפרקות כמעט מיד, כדוגמת מפלגת הגימלאים. לדברי זכי, רבים מבני גילו – 34 פחות או יותר- כבר 5 מערכות בחירות לא הולכים להצביע, כי לדבריהם "כולם אותו הדבר" ו"ממילא אין להצבעה שלנו השפעה".
בסיום מאמרו שואל יו"ר צעירי מרצ חבר מדומיין שלכאורה מייצג את בני-גילו, מה היא המפלגה שלה היה מצביע, אילו בכל זאת היה מצביע. תשובתו הנחרצת לא איחרה לבוא (ברמז עבה של זכי שמדובר על עוד 'מפלגת אינסטנט' שקמה בין-לילה ותעלם בעוד יום-יומיים): "הירוקים כמובן"…
אני מוסיף למאמרו של אורי זכי את דברי הבאים:
ה'אב-טיפוס' של התופעה שמתאר אורי זכי היתה מפלגת ד"ש שהורכבה מקבוצות ומאנשים שהמשותף ביניהם היה בעיקר הזעם על השליטים המסורתיים מבית מפא"י בעקבות פאשלת מלחמת יום-הכפורים, ורצון "לנקות את אורוות-השלטון". מוטי אשכנזי היה ה'טיזר' והמעורר, ועל הגל שיצר רכבו-גלשו אנשי קבוצות שונות שהשקפות-העולם שלהם התפרשו על הרצפים החברתי-כלכלי והמדיני-בטחוני, מקצה לקצה, ושהמליכו עליהם את ה'אטד' פרופסור יגאל ידין. והשאר הסטוריה – מ'המהפך' ועד התפוררות ד"ש, וכולל הקמתן של 'מפלגות-המרכז' השונות, 'הדרך השלישית', 'תפנית' וכל כיוצא באלה. ההגדרה 'מפלגות קונקיוקטורה' ו'הזדמנות' (אופורטיוניטי) מתאים להם כמו הכינוי 'מפלגות אינסטנט'. גם 'מפלגות-בועה'.
מעניין לבדוק – הסטורית – לאחור, מי מה'תופעות הפוליטיות' שנוצרו בעקבות מלחמת יום-הכפורים, וב-34 השנים מאז, שרדה וקיימת עד היום. דווקא רצ שהקימה אז שולמית אלוני, (מפלגה שגם היא עברה כבר כמה 'גלגולים' שלא כולם מבטיחים השרדות לשנים הבאות), לכאורה גם היא על רקע אישי (מריבות שולה אלוני עם גולדה מאיר) ועם סיסמה 'טרנדית' (זכויות האזרח ומימוש 'מגילת העצמאות' של תש"ח) הוכיחה שהיא 'תופעה פוליטית' שקנתה לה מקום קבוע בגלריית-הכוחות הפוליטיים בישראל.
התהיה שלי: איך זה שהגל שבעקבות מלחמת יום-הכפורים יצר את תגובת-השרשרת עד ל'מהפך' השלטוני – בעקבות מלחמת-האיוולת בלבנון 2006 – שגם היא הביאה לקרית-השלטון בירושלים ולכיכרות-המחאה בתל-אביב (במצטבר) עשרות אלפי מפגינים – הפעם השאיר אחריו (בינתיים) רק קצף עכור ותו לא ?
ושאלת-השאלות, המעשית: מה הלאה ? ימים יגידו.

[...] מסקנות ולתקן, הם מצאו אשם, מפלגת הירוקים. כן, כן לפי חבר הנהלת מרצ, מפלגת הירוקים היא הבעיה של הפוליטית הגדולה של ישראל, [...]