כתבתי פוסט על הטענות של שחר אילן
http://nadav.blogdebate.org/archives/%D7%A2%D7%9C-%D7%97%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%A7%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%93%D7%94-%D7%90%D7%95-%D7%A9%D7%97%D7%A8-%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%9F-%D7%95%D7%9E%D7%9C

תרשים 3. דרך הפעולה העיקרית שהמדינה צריכה לפעול בה, לפי השכלה אחוזים, הסקר החברתי 200
http://www.cbs.gov.il/reader/newhodaot/hodaa_template.html?hodaa=200919197
45% מהחרדים סבורים כי הפעולה העיקרית היא מתן קצבאות ותמיכות לשכבות החלשות, זאת
בהשוואה ל 12%- מהחילוניים

מכאן ש 55% מהחרדים חושבים אחרת.

אני משתומם כל פעם מחדש שהמאבק בקצבאות ילדים יותר "פופולרי" מאשר המאבק הכולל ב"קצבאות" ובמענקים האינסופיים ל-20 משפחות הפשע המוגן(הטייקונים).

שחר אילן מצטט מחקרים (שאינם זמינים ברשת) http://www.haaretz.com/hasite/spages/1020441.html?more=1

נדב מתכתש עם שטרסלר שטוען טענות דומות ומסתמך על נתונים דומים

http://nadav.blogdebate.org/archives/%D7%9C%D7%94%D7%92%D7%A0%D7%AA-%D7%A7%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D

הנה ציטוט חגיגי מבלוג ציוני חילוני:

"ערב יום הכיפורים, יום צום ותפילה לישראל לבקשת מחילה וכיפור העוונות, נדרשים המדינה ואזרחיה לחשבון נפש לא רק ברמה האישית, אלא גם ברמה הלאומית, בתחומים רבים ומגוונים.

…

אבל מתחת לפני השטח, בשקט-בשקט, מתרחש תהליך פנימי והרסני לא פחות, שעלול לפגוע ביכולת הקיום וההמשכיות של החברה הישראלית במרחב. מדובר בתהליך שבסופו נגיע, באופן מלא, לאי-שוויון אזרחי בנטל ניווטה של הספינה שנקראת "מדינת ישראל". כבר עתה, מתחילים להיווצר סדקים בלכידותה ובערכיה של החברה, אשר עלולים בבוא היום להתפתח לשברים של ממש שיאיימו על חוסנה הפנימי ויביאו לכיליונה.

כך למשל, למעלה מ-50% מכתות א` שנפתחות מדי שנה משתייכות למוסדות חינוך אנטי-ציוניים במגזר החרדי והערבי. כך גם מעידים הנתונים אודות תופעת ההשתמטות משירות צבאי הפושה במחוזותינו. במהלך שנת 2008 נמצא כי יותר משליש מהצעירים היהודים – בנים ובנות – לא התגייסו לצה"ל. התחזיות מצביעות על כ-50% בלבד שיתגייסו לצה"ל בעוד 5-10 שנים מהיום. לכך נוסיף את הנתונים העלובים על גביית המסים במגזר החרדי והערבי ואת מערכת היחסים הנפיצה של הממסד עם האוכלוסיות הללו, שמתבטאת בהפגנות אלימות, אמירות קיצוניות ועוד."

הכותב של אמרי השפר הללו הוא חה"כ ישראל חסון מ"קדימה".

אני לא רואה שום קשר בין סוציאלדמוקרטיה כמחנה פוליטי ובין העימות החרדי-חילוני / חרדי-ציוני.

במקרים מסוימים ח"כים סוציאלדמוקרטים ציונים צריכים לעמוד שכם אל שכם עם חברי הסיעות החרדיות. אם לגבי קצבאות ילדים הנושא שנוי במחלוקת, הרי יש תחומים אחרים. בכנסת הקודמת דווקא חבר כנסת מש"ס הגיש הצעה למע"מ דיפרנציאלי – כנהוג באירופה (למשל פטור ממעמ על תרופות ומוצרי מזון בסיסיים).
מי שעוקב אחרי הצבעות בכנסת מוצא לעתים קרובות את השמאל והמפלגות הערביות מצביעים ביחד עם החרדים, בניגוד לעמדת הקואליציה (ליכוד/קדימה – אותו דבר).

כל הדרישות שאתה מעלה ל"שחרור" המגזר החילוני הן דרישות תיאורטיות, לא משנה אם אני מסכים איתן או לא.

גם אם קדימה/העבודה תירש את השלטון מהליכוד, החרדים יהיו בממשלה (נכון על אחת כמה וכמה כאשר קואליציה עם חרדים או עם ימים קיצוני היא כשרה, אך לבני או ברק או יורשיהם לא יציעו למפלגות הערביות ולחד"ש להצטרף לקואליציה).

שתי הערות:
א. לא הצלחתי למצוא קישור למחקר המדובר של בנק ישראל. כל המסמכים שאני מכיר (כולל מחקר אחר של בנק ישראל), מראים שהעוני בקרב החרדים דווקא העמיק בין 2003 (ביטול חוק הלפרט) ל-2008 – מ-50% ל-61%. כך שהטענה על כך שאנחנו עושים טובה לחרדים כשאנחנו מבטלים להם את הקצבאות לא מחזיקה מים.

ב. כששחר אילן אומר 'ניתן קצבאות רק למי שעובד או שהוכיח שהוא לא יכול לעבוד', הוא אומר, במילה אחת, ויסקונסין. קרי, רדיפה וסטיגמטיזציה של כל מי שנזקק לקצבאות.

בפוליטיקה כמו בפוליטיקה
הבריון של השכונה מכה את החלשים ממנו.
במקרה הזה מדובר באתנן תמורת תמיכה קואליציונית. ברור שבערים חרדיות כמו בני ברק, אלעד, מודיעין עילית, וגם בבית שמש ( שהתחרדה בעזרתו האדיבה של ליצמן ושות) הרוב קובע והופך את העיר לגטו מבוצר. החרדים מנצלים את המצב שבו נבחרי הציבור שלהם דואגים להם ( ובצדק רב).
אז אל תלינו אלא על עצמכם שהצבעתם למפלגות כמו קדימה, ליכוד ועבודה.
הפתרון הוא חיזוק המחנה הסוציאל דמוקרטי והכנת אגנדה ברורה וקשוחה לשינוי מבני של חוקי המדינה. זאת, בכל הקשור לנשיאה בנטל השרות הצבאי, קצבאות סוציאליות, תשלומי מיסים, פטורים, חינוך והשכלה, דת ומדינה. ואז כנראה יבוא המשיח.