שי אהלן,
אמת דיברת,אין ספק.אבל עדיין נותרה הבעייה מה עושים.הם כאן.

בדרך כלל כשמדברים על פליטי דרפור הנטייה בארגונים,בתקשורת ובאינטיליגנציה השמאלנית היא כמובן לדבר על היחס המחפיר,סכנת הגירוש,גזענות של מדינת לאום כלפי הגר וכל דבר שאפשר כדי להמשיך לגרוס ולרמוס עד עפר את ישראל ולהציגה כניסיון גזעני וכושל שנועד להתפוררות.העובדה השולית שישראל היא המדינה היחידה שקלטה אותם ברדיוס של עשרות אלפי קילומטרים,זניח ביותר.

לא תשמעו ביקורת מהשמאל על טובחיהם ומשעבדיהם ,הרוצחים של אללה, או על מדינות מוסלמיות באיזור שלא קלטו אפילו את המוסלמים שבפליטים.הם יצאו להפגין עם פסוקים על הגר מהתנך ותמונות של הילד מרים ידיים מהשואה (חלילה לא ייסתפקו בתמונות מדרפור עצמה)יתרעמו ויזדעקו על ממשלת ישראל ורשויות ההגירה ולא יזרקו איזה עצם או שתיים על משהוא הזוי כמו קריאה לקהילה הבינלאומית להציל את דרפור.

הסיבה לכך היא מה שנקרא הסגידה לרעיונות.מה שחשוב לשמאל הם רעיונות ולא אנשים.הרעיון של לכלות את מדינת הלאום היהודית תחת מדינת כל אזרחיה אוטופית ופנטזיונרית,הממוזגת עד חוסר היכר עם סביבתה (סביבה שלא מראה חמלה לפליטים ובטח שלא ליהודים בני הקופים והחזירים) הרעיון נעלה יותר מהמציאות,נעלה יותר מחיי אדם או מאיזו שהיא תרעומת על רצח של כמה כושים באפריקה בשם אללה או דוגמה נוספת, פשע המלחמה של חמאס שהשתמשו באוכלוסיה אזרחית כמגן וקירבו את קו האש כמה שיותר קרוב לאוכלוסיה,שגם לא זכה לאיזכור בשמאל.

בני אדם לא חשובים בשמאל,רעיונות כן.השמאל מנופף בדגל ההומניזם אך הוא רק משתמש בזה להשגת מטרות.

אפשר להגיד שהשמאל זה סוג של דודו טופז

[...] (יום ב', 24/9) התקיים דיון בראשון בבג"ץ נגד נוהל "החזרה חמה", המאפשר את גירושם המיידי של מבקשי מקלט המגיעים [...]

גא, לא ברור לי למה אתה מחפש תירוצים עבור החברה הישראלית. לא צריך יותר משקל אחד כדי לצאת החוצה להפגין, לא דרוש יותר מהומניטריות בסיסית ורצון כן כדי לשלוח מייל ל-120 חברי כנסת. מוטי מורל מימן גם את ההתנגדות לפינוי בחברון?
אתה יכול לקחת לך איזה תפקיד שאתה רוצה. אני מאסתי בחברה הישראלית, ואני לגמרי לא בטוח שניתן לכפר ולתקן.
ושוב אתקן אותך – כשאתה כותב "אלטרנטיבה ציונית עם מוסר אחר" אתה מטעה. מה שנחשב בעיני אולמרטים או לחלופין איתמים ואלדדים והלל וייסים שונים ציונות – אין לו דבר וחצי דבר עם המוסר הציוני ומטרותיה ההיסטוריות של הציונות. אתה רוצה להנחיל כאן את המוסר המקורי של הציונות. תן לי סיבה אחת לחשוב שלא מאוחר מדי – אחרי שהפכנו להיות שותקים, בדיוק כמו אלה שאפשרו לטבוח בנו.

חמלה
את עיניים שלך היית עוקר
למען בני העיוור…

(המשך באתר)

נמרוד ההשוואה שעשית בין נושא הניצולים לנושא פליטי דרפור חשובה מאוד. בוא ננסה לחשוב למה היו 3000 בהפגנת הניצולים, ולמה הפוליטיקאים נלחצו? למה בעניין פליטי דרפור הישראלים אדישים והפוליטיקאים מדשדשים?
הנה כמה אפשרויות עצובות
1. אולי תוצאה של חינוך בעקבות השואה – שסגר את עיניו של הישראלי הממוצע לסבל של האחר?
2. אולי תוצאה של חינוך לכך שהביטחון הוא העיקר – ולכן אם הפליטים הם "איום בטחוני" או "מסתננים" אז מי שמתגייס לעזרתם הוא שונא ישראל?
3. אולי כי לחלק נכבד מהמפגינים היה אינטרס כלכלי אישי לבוא ולהפגין עבור עצמם או בני משפחתם? זה לא סתם עניי עירך קודמים אלא "אני קודם".
4. אולי כי היה פה מסע יחצ"נות מקצועי מתוזמר מבית מורל, במימון חיצוני של מיליונר? אולי בלי המון כסף אי אפשר לייצר מחאה אפקטיבית?
התפקיד שלך ושלי בבניית אלטרנטיבה ציונית עם מוסר אחר הוא לשכנע לשכנע ולשכנע – גם את הפוליטיקאים וגם את הציבור הרחב. אם כל הזמן רק נגיד לקהל היעד שלנו עד כמה אנחנו מאוכזבים ממנו זה לא יעזור.
זה לא רק בורג, זה גם חוה אלברשטיין לדוגמה ועוד הרבה אנשי רוח.

פליטי דרפור: “פגיעה במרקמה החברתי של ישראל”…

במסגרת ההסכם בין אולמרט למוברק, גורשו בסוף השבוע האחרון למצרים 50 פליטים שחצו את הגבול. אולמרט, הרואה בגירוש מעשה ציוני, הפך את הפליטים לאיו…

נמרוד, כפי שאתה יודע, כולנו כאן כואבים את התדרדרותה המוסרית, ההומאנית והחברתית של המדינה בדיוק כמוך. אלמלא החרדה הממשית של אובדן המדינה לא הייתי משקיעה שעות ביום לפעילות כפוית הטובה הזאת.
אני יותר ממסכימה איתך בכל הנוגע לממשלה, ובעיקר לחמישיית השרים הבכירים וראש הממשלה. ולכן, את עיקר הביקורת צריך להפנות לשם ולא לח"כים שחלקם באמת מתאמצים לעזור כפי יכולתם.
יש מאות סיבות לפטר את אולמרט ממקום העבודה שלו, אבל אם הייתי נדרשת לבחור באחת זו הייתה ההכרזה שגירוש 50 פליטים הוא מעשה ציוני. על זילות הציונות קשה לי לסלוח.

גא: קודם כל, אני לא מרגיש שום צורך להצביע על ההבדלים הרבים בין התפיסה שהבאתי כאן לתפיסתו של הפוליטיקאי המושחת ההוא. אציין רק שבעוד שתפיסתו של בורג היא מטאפיסית כמעט, ובתוכה אין מקום לקיומו של העם היהודי במדינה יהודית *ככזו*, תפיסתי מבוססת על עובדות. איה כתבות העיתונות? איה האזרחים המוחים? שלושת אלפי אנשים עלו לירושלים להפגנת כוח נדירה בנושא ניצולי השואה – אבל מעטים, כמה עשרות, עלו כשמדובר היה בחיים ממש – של פליטי טיהור אתני מזוויע. הקלות שבה עוררו בנו את הקסנופוביה – הפחד והשנאה אל השונה והזר – מעוררת חלחלה. אין מדובר רק במנהיגינו (הנבחרים, יש לציין שוב ושוב ושוב); מדובר גם בהתנהלות האזרחים. מדינה שהקימה את עצמה (בין השאר) על יסוד הפשעים שבוצעו כנגד בני עמה, מדינה שיודעת לחנוך לנעריה על השווייצרים שהחזירו יהודים לגרמניה, על משטר וישי שהסגיר יהודים, כאשר אזרחיה מאפשרים לה לשלוח אנשים אל מותם הוודאי – שומטת את הבסיס הקיומי תחת רגליה. ידיו של אולמרט וכנופייתו מטונפות בדמם של הפליטים הללו, שגזר עליהם מוות, אלא שאני אינני מוכן לרחוץ בניקיון כפיי. אני, אתה, החברה הישראלית – כולנו אשמים. ואם אתה חושב שזה מנקה את המצפון שלי, אתה טועה.
הקב"ה, ידידיי והבלוג שלי מעידים עליי כאלף עדים בהקשר של יצירת "ציונות מסוג אחר" (היא איננה מסוג אחר. הפלגים המכנים עצמם "ציוניים" היום אין להם דבר וחצי דבר עם מטרותיה ורעיונותיה ההיסטוריות של הציונות); עם ישראל פשוט לא רוצה להקשיב.
הגר: אכפת להם, בוודאי שאכפת להם. מזמן המסך, זאת אומרת. קיבינימט, ממשלה בישראל שלחה כחמישים איש למוות בטוח בטיהור אתני – וחברי הכנסת המקודשים שלנו, מלאי האכפתיות – בפגרה. מעניין שבזמן הפגרה יכלו חברי כנסת מהימין להגיע לחברון למחות על סילוקם של פורעי חוק ממתחם שאינו בבעלותם, אבל איש מחברי הכנסת המופלאים שלנו, האכפתיים כל כך, לא הגיע לחסום בגופו את מעבר הגבול ולמנוע את מעשה הנבלה הזה.
לא קונה.
פליטים אלו נידונו למות, פשוטו כמשמעו. אין בלבי כל ספק שפליטים אלו אכן ימותו, ובקרוב מאד. ולאן, אם לצטט את נתן אלתרמן, נוליך את החרפה? מה אסביר לילדיי – שהייתה פגרה?

נמרוד – לא ראוי בעיני לומר דווקא על עשרת הח"כים שיזמו וחתמו על הצעת החוק שלא אכפת להם מכלום. זו הכללה שרק מזיקה.
כולנו מודעים למצב הפוליטי העגום שבו אנו חיים, אך דווקא משום כך יש לחזק את הח"כים הפעילים ואת המוטיבציה שלהם להמשיך ולהיאבק בגלי הגזענות העכורים בהם שוטפים אותנו הממשלה והעומד בראשה.